<h1>תוספות רי"ד — ע"ז מהדורא תליתאה</h1>
<h2>דף ג.</h2>
[ע"ז נ"ד ע"א] לא קשיא הא בצנעה והא בפרהסיא. פי' ומאי דפליגי אביי ורבא בפ' ד' מיתות [ס"א ע"ב] בעובד ע"ז מאהבה ומיראה, דאביי אמר חייב ורבא אמר פטור, אביי אמר אליבא דכ"ע, דלא מבעיא לי' לר"א דחייב, אלא אפי' לר' ישמעאל חייב, דע"כ לא פטר ר' ישמעאל אלא באונס מיתה, אבל מאהבה ומיראה דליכא אונס מיתה מודה ר' ישמעאל דחייב, ורבא אמר פטור משום דס"ל כר' ישמעאל, וקסבר כי היכי דבאונס מיתה פטר, הה"נ מאהבה ומיראה, משום דלא קיבלה עלי' באלוה, שכל מה שעושה אינו עושה אלא מפני הגוי ולא שמודה בע"ז, ואיזה עובד ע"ז חייב שמקבלו עליו לאלוה ועושה מרצונו ולא בעבור אהבה ויראה של גוי, וכל זה הוא בצנעה אבל בפרהסיא אפילו באונס מיתה חייב והוי נעבד, וכל מה שכתבתי בפ' ארבע מיתות במהדורא תליתאה אינו כלום, וזה הוא העיקר.
